גזר דין בתיק ת"פ 47221-10-11

מבוא

ביום 29.11.11, לאחר שנשמע עד תביעה ראשון, ביקש הנאשם רשות לחזור מן הכפירה, ולאחר שהיא ניתנה הופרד משפטו ממשפטו של הנאשם השני בתיק זה (חסן חסארמה להלן: "חסן" או "נאשם 1"). הנאשם הודה בעובדות כתב האישום אשר יוחסו לו, ולאחר שהורשע הוריתי על הגשת תסקיר קצין מבחן בעניינו.

הנאשם הורשע על פי הודאתו, כאמור, בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 380 +382 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן:"חוק העונשין").

ב"כ הנאשם ביקש להקדים את שמיעת הטיעונים לעונש בעניינו של הנאשם, מבלי להמתין להכנת תסקירו של חסן (שאף הוא הודה בשלב מאוחר יותר בעובדות כתב האישום שיוחסו לו) ולשמיעת טיעונים לעונש משותפים לשני הנאשמים, וזאת משום שתסקירו הושלם. נעתרתי לבקשה זו.

ביום 24/1/12 בתום שמיעת הטיעונים לעונש, הוריתי לממונה על עבודות השרות ליתן חוות דעת בדבר התאמת הנאשם לריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שרות ודחיתי מתן גזר הדין ליום 7.2.11. חוות דעת זו הומצאה לבית המשפט ביום 30.1.12 ולפיה, מתאים הנאשם לרצות עונש מאסר בעבודות שרות. לבקשת הסניגור הקדמתי את מועד מתן גזר הדין ליום 2.2.12.

כתב האישום

כתב האישום כולל שני אישומים. הנאשם הואשם רק באישום השני.

על פי כתב האישום, הזאר פאעור (להלן:"המתלונן"), הינו בעלים של חברת כספומטים ומפקיד כסף במכשירי כספומט באיזור הצפון לצורך משיכתם על ידי הציבור.

ביום 21.10.11, סמוך לשעה 14:00 הגיע המתלונן לסופרמרקט "דבאח" במעיליא (להלן:"החנות"), במטרה להפקיד כסף במכשיר הכספומט המוצב ביציאה מהחנות. בזמן שהמתלונן איפשר משיכת כסף ללקוחה של הכספומט, בעודו מחזיק בחבילת כסף ביד, הגיעו לעברו הנאשמים.

חסן פנה אל המתלונן ושאלו מדוע הוא מסתכל עליו ומשזה השיב כי אינו מסתכל עליו, נעמד חסן בסמיכות למתלונן כשפניו מופנים אליו והורה לו לצאת החוצה.

משסירב המתלונן לדרישתו, איים עליו חסן להשפילו מול כל הקהל בחנות אך המתלונן עמד בסירובו וחסן נגח בראשו.

בהמשך, וכדי לגנוב את חבילת הכסף, תפס חסן את המתלונן בכח בצווארו בידו האחת ובאמצעות ידו השנייה היכה באגרופים בפניו מכות שכתוצאה מהן נפל המתלונן ארצה.

כשהמתלונן שרוע על הארץ ומחזיק בחבילת הכסף בידו, הצטרף הנאשם לחסן וביחד היכו במתלונן באגרופים ובבעיטות בראשו ובכל חלקי גופו.

הנאשמים המשיכו להכות במתלונן עד אשר הגיעו אנשים מכיוון החנות, שהפרידו בין הניצים והרחיקו את הנאשמים מהמתלונן.

המתלונן קם על רגליו וחסן התקרב אליו שוב, תפס אותו מאחור, הפילו ארצה ואז, שני הנאשמים שבו והכו במתלונן באגרופים ובבעיטות עד שנלקח לתוך החנות על ידי עובדיה. תוך כדי הכאת המתלונן איים עליו חסן באומרו "זה לא הסוף, זה עוד כלום, אני עוד אזיין אותך".

כתוצאה ממכותיהם של הנאשמים נגרמו למתלונן שריטות על צווארו, שפשופים בחזה עליון ותחתון ובזרוע ימין.

לסיכום, צוין בכתב האישום כי הנאשם תקף את המתלונן שלא כדין, וגרם לו חבלה של ממש כשבשעת המעשה היו נוכחים שניים שחברו יחד לביצוע המעשה.

(לחסן יוחסה באישום זה - בנוסף לאישום הראשון שמיוחס רק לו - גם עבירה של איומים אשר לא יוחסה לנאשם. פירוט עובדות האישום המיוחסות לחסן נעשה רק למען רצף תיאור הארוע וברור כי הנאשם ייענש רק על-פי העובדות המיוחסות לו ובהן הודה).

תסקיר קצין המבחן